יפו תל אביב,מעודנת ומאופקת בעיני, עדיין מחפשת את הסיבה לשוב

יפו תל אביב בניצוחו של חיים כהן בעל רזומה עשיר שנים של וותק בענף. חיים מביא איתו את היד,הקסם והנסיון השופע שלו למסעדה עם השפעות מהמטבח הירושלמי (מבית אמא) שורשי ואותנטי למבטח בעולם החדש והמודרני ופשוט מחבר בין שני העולמות תוך ביצוע קלאסיקות בסגנון אירופאי ואם עד עכשיו הכיוון היה צרפתי הרי שהוא כעת איטלקי. ביפו תל אביב מבקשים להחזיר את המקום הישן והטוב של האוכל ללא יומרות אל מרכז הבמה, פחות פרזנטציות,להטוטים והתחכמויות. אבל נדמה לי שחוטאים בפשטות יתר. אולי באתי עם ציפיות גבוהות מהשף השופט במאסטר שף וציפיתי לבישול עילי? הבנתי את הרעיון בלסמפל ופחות להתחכם אבל קצת לבלוט לא יזיק. התוצאה בעיני קצת בנאלית ורגילה לי למדי. התפריט במסעדה משתנה על בסיס יומי בהתאם לחומרי הגלם הטריים שמגיעים כל יום. מנות שונות של דגים, פירות ים, נתחי בשר מיושנים,הרבה מנות שיעברו בטאבון שתופס חלק נכבד במטבח המסעדה. התחושה מהמקום שהשימוש בחומרי הגלם מעולים וישנה יד בטוחה של שף שמוביל את המטבח, התיבול עדין ומאופק, טעמים ברורים מחומרי הגלם, המנות מוכרות בביצוע טוב אבל האוכל פחות מרגש בעיני. אז הבנתי, הלכתם על פשטות ,אז מה לגבי פשטות במחיר? המסעדה בעלת חלל גדול עם מס' אופציות ישיבה, הראשונה, ישיבה על הבר תוך כדי צפייה במתרחש במטבח הפתוח, לראות, לספוג ולהריח, אופציה שניה,רחבת הפלור בסגנון דיינר רום קלאסי, שולחנות וכסאות גבוהים ונמוכים,אופציה שלישית, בר שתיה ואלכוהול.

המסעדה בנויה כחלל פתוח, מחולקת למקומות ישיבה אינטימים,האקוסטיקה טובה,המסעדה יפה ואסטטית, פורמלית ואלגנטית,משדרת יוקרה, שולחנות ממוחזרים, מפיות לבנות ב"מראה נקי". עסקית שבת מורכבת לבחירה, אופציה אחת-שתי מנות ראשונות ב-95 ש"ח או אופציה שניה-מנה ראשונה ועיקרית במחיר העיקרית ומקבלים גם פוקאצ'ה מהטאבון שהוא ליבו של המסעדה. בחרנו באופציה השניה (ראשונה ועיקרית) וקיבלנו פוקאצ'ה און דה האוס, שיצאה לוהטת מהטאבון שבפתח המסעדה. פוקאצ'ה נהדרת עזת טעמים, עם עגבניות שרי קלויות, שמן זית, מלח גס ורוזמרין.

  הזמנו יין והשקנו כוסות לחיים 

תחילה הזמנו לראשונה,טרטר בקר מתובל בסרדינים מלוחים בסגנון פיימונטה. מנה שאיכזבה הן במראה (נעדרת סקס אפיל) והן בטעמה. היה לי עדין מדי ,אנמי ומשעמם, ציפיתי לאיזה עקצוץ ומליחות מהסרדינים וזה לא קרה.

מנה ראשונה נוספת: סביצ'ה דג ים, עשבים ובורגול על צזיקי. שילוב נהדר ומבורך בין דג האינטיאס ליוגורט החמצמץ ועשבי תיבול. מנה מוכרת, טעימה בביצוע פשוט ונקי ,לא משהו חדשני ומפתה, חביב.

המשכנו אל העיקריות, תחילה קיבלנו זנב שור עם טורטליני תרד וראגו עדשים. על הצלחת הונחו שלושה נתחים מבשר זנב שור, שומניים כמו שאני אוהבת, בשר נימוח שהתפרק על המזלג והונח על מצע עדשים ששחו ברוטב הבשר. פחות התחברתי לטורטליני, לא היה כ"כ קשר,לא דיברו באותה שפה. 

ממשיכים עם המנה שהכי אהבתי ועפתי עליה מכל הארוחה, פילה לוקוס, קרם ארטישוק ירושלמי וברוקולי. חתיכה עסיסית ובשרנית של דג לוקוס על קרם ארטישוק עדין וברוקולי רענן, קרם הארטישוק היה עדין ומופלא והשתדך נהדר לדג. ללא ספק, לוקוס הוא אחד הדגים הטובים, הבשרנייים והיותר יקרים שיש בשוק,עם זאת ועל אף, ציפיתי לקצת יותר מנת דג בצלחת. 180 ש"ח, מחיר מטורף בעיני.

קינחנו בקונקורד בננה, שכבות של מרנג ומוס בננה, גלידת קוואקר,קרם שוקולד, שברי מרנג ובננות. קינוח מענג, מתוק אבל לא מדי. בננות מקורמלות, מרנג נהדר,שוקולד מריר וגלידה, מה עוד נוכל לבקש? משחק טעמים מרגש בפה בין המתוק למריר, קינוח מצוין.

לסיכום, היתה לי תחושה של פספוס במקום, שלא עפתי על המסעדה והמנות, היה מעודן אולי יותר מדי,לא בולט, לא נוכח לא מרגישה שהמקום מיצה את מלוא הפוטנציאל, המסעדה מהודרת, אוירה נעימה, שירות סופר מנומס, אדיב וקשוב אבל היה חסר שם משהו שבשבילו ארצה לחזור שוב למסעדה וזה פשוט לא קרה. לא קיבלתי את ה-WOW. מי  שחפץ בריגושים, ברכבת הרים של טעמים, שילובים והרפתקאות, זה לא המקום. 

יפו תל אביב

יגאל אלון 98, תל אביב

טל' 6249249